מונדיאל 2026- איך לתכנן את הנסיעה ואיפה רוכשים כרטיסים
בואו נדבר תכלס: מונדיאל 2026 הוא לא קטאר וגם לא רוסיה. הפעם מדובר במפלצת לוגיסטית שמתפרסת על פני שלוש מדינות ענק (ארה”ב, קנדה ומקסיקו) ועל פני ארבעה אזורי זמן. אם תנסו לתכנן את הנסיעה הזו כמו שנסעתם למונדיאלים קודמים, אתם הולכים לבלות יותר זמן בשדות תעופה מאשר ביציע. ב-Ticket Place אנחנו כבר רואים את הלחץ של האוהדים הישראלים, והמסקנה ברורה: המפתח למונדיאל הזה הוא “אסטרטגיית הקלאסטרים” (האזורים).
תשכחו ממה שהכרתם: למה חייבים לבחור “אזור”?
פיפ”א חילקה את האירוח לשלושה אזורים גאוגרפיים: מזרח, מרכז ומערב. אוהד שינסה לראות משחק במיאמי ואז לטוס ללוס אנג’לס יגלה שזה אומר טיסה של 6 שעות וחציית כל היבשת. הטיפ הראשון של כל אוהד מנוסה הוא: תתמקדו באזור אחד.
- החוף המזרחי: אזור שבו אפשר לנוע יחסית בקלות ברכבות (Amtrak) בין ניו יורק, פילדלפיה, בוסטון וטורונטו. כאן גם ייערך הגמר הגדול באצטדיון המט-לייף בניו ג’רזי ב-19 ביולי.
- החוף המערבי: כאן האווירה יותר רגועה, אבל המרחקים עדיין משמעותיים. ונקובר, סיאטל ולוס אנג’לס מציעות מזג אוויר נוח יותר ונופים מדהימים.
- מרכז היבשת: כאן נמצאת הנשמה של הטורניר, כולל דאלאס, יוסטון ומקסיקו סיטי. שימו לב – בערים כמו דאלאס ויוסטון החום ביולי יכול להיות קטלני, וצריך להתכונן לזה עם לבוש נכון והרבה נוזלים.
- לרכישת כרטיסים למונדיאל 2026
סיוט הוויזה והפתרונות החדשים כיום :
בעבר היה צורך לישראלים להוציא ויזה מראש לארה”ב. התהליך כלל קביעת תור לשגרירות, המתנה של מספר חודשים , בירוקרטיה ומתח עד להגעת הויזה המיוחלת.
כיום לשמחתנו, התהליך קצר וקל יותר לרוב הישראלים, מכיוון שמדינת ישראל נכללת בתוכנית הפטור מאשרה לבעלי דרכון ביומטרי.
כל מי שיש לו דרכון ביומטרי זכאי להגיש בקשה לאשרת שהייה של 90 יום למטרות תיירות/עסקים בארה”ב הנקראת ESTA. לרוב הישראלים המגישים טופס מקוון ומשלמים אגרה ובעלי דרכון ביומטרי הבקשה מאושרת. חריגים שאינם זכאים ל ESTA הם כאלה שאין להם דרכון ביומטרי או שביקרו במדינות כמו קובה לדוגמא, או שהבקשה שלהם נדחתה מסיבות שונות, והם נדרשים להגיש בקשה לוויזה מלאה דרך השגרירות, הכוללת מילוי טפסים מקוונים, תשלום אגרה גבוהה יותר ותיאום ראיון אישי.
האמור לעיל הוא בגדר תיאור כללי ובכל מקרה באחריות המתכננים לבקר בארה”ב לבדוק את התנאים המלאים ועמידתם בקריטריונים הנדרשים לכניסה לארה”ב.
איך מתניידים בין הערים?
אל תבנו על השכרת רכב למרחקים ארוכים. הנהיגה בין מדינות בארה”ב מתישה, והחניה באזורי האצטדיונים תהיה יקרה בטירוף או בלתי אפשרית. הפתרון הטוב ביותר הוא שילוב של טיסות פנים (להזמין לפחות 4 חודשים מראש!) ותחבורה ציבורית בתוך הערים. בערים כמו סיאטל, ונקובר וניו יורק יש רשתות רכבות מעולות שמגיעות לאזורי האוהדים.
האם באמת יש כרטיסים ב-60 יורו?
בואו נדבר גלוי על המחירים: למרות שפיפ”א פרסמה מחירי פתיחה רשמיים נמוכים מאוד עבור תושבים מקומיים, המציאות בשוק הכרטיסים הריאלי שונה לגמרי. נכון לעכשיו, כרטיסים למשחקי שלב הבתים מתחילים באזור ה-450€ לערך (למשל משחקים של נבחרות פחות “מבוקשות” ), בעוד שלמשחקים של נבחרות גדולות או משחקי אירוח מרכזיים, המחירים קופצים משמעותית. לדוגמה, כרטיס למשחק של נבחרת צרפת מתחיל ב-850€, ועבור משחק של ברזיל או של נבחרת ארה”ב המחירים כבר חוצים את רף ה-1,400€ וה-1,500€ בהתאמה. הטיפ שלנו: אל תבנו על מחירים “על הנייר” שקיימים רק בתיאוריה; אם אתם רוצים להבטיח את המקום שלכם ביציע בראש שקט, כדאי להסתכל על מחירי השוק העדכניים ולשריין כרטיס בהתאם לביקוש.
חשוב לזכור שהזמינות והמחירים למשחקים השונים משתנים כל הזמן בהתאם לביקושים, וככל שעובר הזמן סביר להניח שהמחירים יעלו עוד.